top of page

For Leonard Wolf

בתוך חצר של חול נחשפים שני סיפורים על אלו שנשארו לבד.

 

"אני לא חושבת ששני אנשים היו יכולים להיות מאושרים יותר משהיינו אנחנו" וירג'יניה וולף כותבת לבן זוגה, ממלאת את המעיל שלה באבנים ונכנסת למים. במכתב ההתאבדות היא מסבירה - "בלעדי אתה תוכל לכתוב". 

סוראיה כליפא, אשתו של רשיד כליפא, מספר הסיפורים הנודע, כותבת "הראש שלך מלא בדיות ולכן אין בו מקום לעובדות". היא משאירה לו את המכתב בחדר עבודתו ונעלמת.

 

שתיהן עוזבות. 

האחת טובעת בנהר כשאבנים בכיסיה, השניה נעלמת במכונית דוהרת, עם מר סנגופטה חסר הדמיון. האחת סופרת, בשר ודם, השניה אשתו של מספר סיפורים ובעצם היא רק דמות פרי דמיונו של סלמן רושדי, מתוך ספרו "הרון וים הסיפורים".

האחת מפנה את מקומה אל מעיינות היצירה של בן זוגה ומפצירה בו שיחזור לכתוב את סיפוריו, השנייה מאסה בסיפורים של בן זוגה והיא בורחת הכי רחוק שיכולה מהאיש המכונה "מעיינות הרעיונות".

שתיהן ליוו אותי במשך כמה חודשים אל "העיר העצובה" (כמו שניסח סלמאן רושדי) חולון. אל חצר של חול בין שני מקלטי בטון. שני מקלטים אשר תקועים בחול, הפוכים זה מזה בכיוונם, כמו ספינות שנעצרו לרגע בלב הים לפני שכל אחת תמשיך בכיוונה. בבטן הבטון רוחש נוף בלתי נראה שהקשר אליו מתאפשר דרך שתי מערכות של פתחי אוורור הבוקעות מהחול ומזדקרות אל תוך החצר.

 

שני כותבים, יוצרים, לאונרד וולף ורשיד כליפא נשארים לבד.

בודלר כותב על המשורר שהוא כמו אלבטרוס - הכנפיים שלו כל כך גדולות שהוא אינו יכול להתהלך על הקרקע.

האלבטרוס - עוף מונוגמי ששומר את אמוניו לזוגתו לאורך כל חייו, גם אם נשאר אלמן - פעם היה חברו הטוב ביותר של יורדי הים באוניות, כיום סובל מתמותה עצומה בגלל ספינות הדיג הגדולות..

 

על הבמה, שהיא חצר של חול בין שני מקלטי בטון, שני פרפורמרים ואלבטרוס, מספרים את הסיפור של אלו שנשארו לבד ומנסים להתהלך על הקרקע. בשביל היצירה, בגלל היצירה, עם לב שבור וכנפיים עצומות.


 

פרפורמנס, עיצוב סאונד וליווי אמנותי - שרון גבאי

אמנית שותפה ומעצבת - אמילי רודיאנו

דרמטורגיה - ארי טפרברג

עיצוב תאורה - ריינהרט סטו (סואבה) 

ייעוץ עיצובי - אילי לוי, מקס - מלאכות ומכונות 

 

יעוץ ותמיכה: אנה זקרבסקי, שאול דובשני, מאי אילון, לילה מזל ינישן, רות חוף, עירא שליט, שי פרסיל, כינרת מקס, דנה דורון

העבודה עלתה בבכורה בפסטיבל פרינט סקרין 2019 בחצר המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון בתמיכת מפעל הפייס.

bottom of page